
תמיכה בבית אינה מסתכמת רק בצרכים הגופניים
כאשר אדם מתמודד עם קושי נפשי ממושך, גם הסביבה הקרובה מושפעת. בני המשפחה מנסים להבין למי לפנות, כיצד לבנות שגרה ואיך לספק עזרה בלי לפגוע

כאשר אדם מתמודד עם קושי נפשי ממושך, גם הסביבה הקרובה מושפעת. בני המשפחה מנסים להבין למי לפנות, כיצד לבנות שגרה ואיך לספק עזרה בלי לפגוע

שינויים בתפקוד אינם תמיד מתרחשים ביום אחד. לעיתים הם מתחילים בקושי קטן בביצוע קניות, בשכחה של תור או בהימנעות מיציאה מהבית. בני המשפחה משלימים את

כאשר בן משפחה מתקשה להתנהל לבד בבית, עולה השאלה איזה סוג עזרה יתאים לו לאורך היום. בחלק מהמקרים מספיק סיוע במספר פעולות מוגדרות, ובמקרים אחרים

כאשר אחד ההורים מתמודד עם פוסט טראומה, פגיעה נפשית או פגיעת ראש, ההשפעה עשויה להיות מורגשת בשגרת המשפחה כולה. שינויים במצב הרוח, רגישות לרעשים, קשיי

המונח "אידוי" מתאר דרך צריכה ולא חומר מסוים. זו הבחנה חשובה במיוחד כאשר מדברים על חרדה ועל הפרעת דחק פוסט־טראומטית, משום שאנשים עשויים להשתמש באותה

פגיעה נפשית בעקבות שירות צבאי או ביטחוני יכולה להשפיע על תחומים רבים בחיים. ההתמודדות אינה מסתיימת בטיפול רפואי נקודתי, אלא עשויה לכלול קושי תעסוקתי, שינויים

ההגעה לגיל פרישה מביאה עמה אתגרים לא פשוטים, ובמקרים רבים גם ירידה תפקודית הדורשת סיוע של אדם אחר בניהול שגרת היומיום. מדינת ישראל מעניקה מעטפת

העלייה בתוחלת החיים והאפשרויות הרפואיות המתקדמות מאפשרות לרבים מאיתנו לחיות שנים ארוכות יותר. לצד היתרונות הרבים, משפחות רבות מתמודדות עם מצב שבו הורה או בן

כאשר בן משפחה מבוגר מתחיל להזדקק לעזרה יומיומית, אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר היא בחירת מסגרת הטיפול המתאימה. משפחות רבות מעדיפות לאפשר ליקיריהן להמשיך להתגורר בביתם