כאשר אחד ההורים מתמודד עם פוסט טראומה, פגיעה נפשית או פגיעת ראש, ההשפעה עשויה להיות מורגשת בשגרת המשפחה כולה. שינויים במצב הרוח, רגישות לרעשים, קשיי שינה, הסתגרות או קושי להשתתף בפעילויות משפחתיות יכולים להשפיע גם על הילדים. לא תמיד הם יודעים להסביר מה מטריד אותם, ולעיתים הקושי מתבטא בפחדים, בהימנעות, בירידה בריכוז או בשינויים בהתנהגות.
כל ילד מגיב אחרת למציאות המשפחתית. יש ילדים שמרבים לשאול שאלות ולבקש הסברים, בעוד אחרים מעדיפים לשתוק ולהסתיר את התחושות שלהם. חלקם מנסים להגן על ההורה ונמנעים מלשתף אותו בקשיים, ואחרים עלולים לחשוב בטעות שהם אחראים למצבו. לצד התמיכה המשפחתית והטיפול המקצועי, קשר קבוע עם מבוגר נוסף יכול לספק לילד יציבות, פעילות מותאמת ומרחב אישי משלו.
השפעת ההתמודדות של ההורה על עולמו של הילד
פוסט טראומה אינה מתבטאת בדרך אחת. אצל אדם אחד היא עשויה לכלול דריכות גבוהה או קושי לשהות במקומות עמוסים, ואצל אדם אחר היא יכולה להתבטא בהימנעות, בעייפות או בשינויים חדים במצב הרוח. הילדים מבחינים בשינויים האלה, גם כאשר בני המשפחה מנסים להגן עליהם ולא לשתף אותם בכל הפרטים.
אחד הקשיים המרכזיים עבור ילדים הוא חוסר הוודאות. הם לא תמיד יודעים כיצד ייראה היום, האם יהיה אפשר לקיים פעילות שתוכננה וכיצד נכון להגיב כאשר ההורה מתקשה. ילד צעיר עלול לפרש התרחקות או חוסר סבלנות של ההורה כדחייה אישית. ילד בוגר יותר עשוי לקחת על עצמו אחריות רבה מדי ולהרגיש שעליו לדאוג לבית או לאחים הצעירים.
שיחה פתוחה המותאמת לגילו של הילד יכולה לעזור לו להבין שהפגיעה אינה באשמתו ושהוא אינו אחראי למצבו של ההורה. עם זאת, ילדים זקוקים לא רק להסברים. הם זקוקים גם לשגרה, לקשרים חברתיים, לפעילות ולזמן שבו מותר להם להיות ילדים ולא לעסוק באופן קבוע בקושי המשפחתי.
במקרים מסוימים הילד יזדקק לטיפול רגשי מקצועי. במקרים אחרים יכולה להועיל גם מסגרת משלימה של חונכות וליווי. חשוב להבחין בין שני המענים: חונך אינו מטפל ואינו מאבחן חרדה או פוסט טראומה. תפקידו ליצור קשר אישי ועקבי, לקיים פעילות משותפת ולסייע לילד במטרות יום־יומיות שנקבעו יחד עם המשפחה.
שירותי החונכות במסגרת הרפורמה
רפורמת נפש אחת הוקמה על ידי משרד הביטחון במטרה להרחיב ולשפר את המענים הניתנים לזכאי אגף השיקום ולבני משפחותיהם, בדגש על מי שמתמודדים עם פוסט טראומה, פגיעה נפשית או פגיעת ראש. אחד השירותים הניתנים במסגרת הרפורמה הוא חונכות לילדי הזכאים.
שירות החונכות של נפש אחת מיועד לילדים ולבני נוער בגילים 5 עד 18. החונכות מתקיימת ברוח של אח בוגר או אחות בוגרת ומותאמת לצרכים שההורים מגדירים. היא יכולה לכלול פעילות חברתית, תמיכה לימודית, עבודה על התארגנות כללית ולימודית, משחקים בבית או מחוצה לו ופעילויות תרבות ופנאי.
השירות ניתן בהיקף של ארבע שעות שבועיות, המחולקות לשני ימים. הקביעות יכולה להיות משמעותית לילדים שחווים שגרה משפחתית מורכבת. הידיעה שבכל שבוע מתקיים מפגש בזמן קבוע עם אדם מוכר יכולה לספק נקודת יציבות נוספת ולעזור לילד לשמור על פעילות רציפה.
במסגרת תכנית נפש אחת, מטרות החונכות אינן נקבעות מראש באופן אחיד. משפחה אחת עשויה לבקש להתמקד בחיזוק המיומנויות החברתיות של הילד, ואילו משפחה אחרת תעדיף להתמקד בהתארגנות לימודית, בפעילות מחוץ לבית או בחיזוק תחושת המסוגלות. אופי המפגשים נקבע בהתאם לגיל הילד, לתחומי העניין שלו ולמטרות שהוגדרו עם ההורים.
מה יכול הקשר עם החונך להעניק לילד?
קשר עם חונך או חונכת מאפשר לילד לפגוש באופן קבוע מבוגר שמקדיש לו זמן ותשומת לב. לא מדובר בדמות שמחליפה את ההורים, אלא באדם נוסף שיכול להיות נוכח עבור הילד, להקשיב לו ולפעול איתו בגובה העיניים.
עבור ילד שמתקשה להשתלב מבחינה חברתית, המפגשים יכולים לכלול יציאה לפעילויות, משחק משותף או תרגול הדרגתי של אינטראקציות חברתיות. עבור ילד החווה קושי בלימודים, החונכות עשויה לסייע בהתארגנות, בהתמדה במשימות ובבניית הרגלים. אצל ילדים אחרים עיקר הערך יכול להיות בעצם קיומו של קשר קבוע שאינו ממוקד בפגיעה של ההורה.
פעילות משותפת אינה חייבת להיות מורכבת כדי להיות משמעותית. משחק, הליכה, הכנת שיעורי בית או עיסוק בתחביב יכולים ליצור עבור הילד חוויה של שגרה ושל הצלחה. החונך אינו מבטיח שהפחדים ייעלמו, אך הוא יכול לעודד את הילד להתנסות, להשתתף בפעילויות ולחזק בהדרגה את תחושת הביטחון שלו.
ההתאמה בין החונך לבין הילד היא חלק מרכזי בתהליך. החונך צריך להתאים למשפחה מבחינת האישיות, דרך התקשורת, תחומי העניין והצרכים שהוגדרו. לכן, לאחר איתור מועמד מתאים, מתקיימת פגישת היכרות עם המשפחה. תחילת השירות מתאפשרת לאחר שהמשפחה מאשרת בכתב את ההתאמה ומתקבלת הפניה מהמחוז.
החונכים אינם פועלים לבדם. מאחורי פרויקט נפש אחת עומד צוות מקצועי הכולל רכזי ורכזות חונכים, המלווים את ההתאמה ואת הפעילות השוטפת. החונכים מקבלים הדרכה וליווי, והמשפחה יכולה לפנות לצוות כאשר מתעורר קושי או כאשר נדרש שינוי במטרות או באופן הפעילות.
זכאות וקבלת השירות
החונכות לילדים מיועדת לילדיהם של זכאי אגף השיקום שהפגיעה שלהם הוכרה בשל פוסט טראומה, פגיעה נפשית או פגיעת ראש. ככלל, נדרשת דרגת נכות של 20% לפחות. כאשר הפגיעה הוכרה לפני שנת 1996, הזכאות יכולה להינתן גם מדרגת נכות של 10%, בהתאם לתנאים שקבע משרד הביטחון.
כדי לבדוק את הזכאות יש למלא את טופס הבקשה הדיגיטלי באתר אגף השיקום. משרד הביטחון הוא הגורם שבוחן את הבקשה ומאשר את השירות. רק לאחר קבלת האישור ניתן לפנות לחברה המפעילה את החונכות ולהתחיל בתהליך הגדרת המטרות וההתאמה.
התוכנית מופעלת על ידי קבוצת תיגבור במימון משרד הביטחון. תיגבור מוכרת גם בתור חברת סיעוד, אך חשוב להדגיש שהחונכות אינה טיפול סיעודי. החונכים אינם מטפלים סיעודיים ואינם מספקים טיפול רפואי או עזרה סיעודית. תפקידם הוא להעניק ליווי אישי, חברתי ותפקודי בהתאם למטרות שנקבעו.
גם חיפוש כללי אחר חברות סיעוד אינו הדרך לקבל את השירות. הזכאות לחונכות נקבעת על ידי אגף השיקום, והפנייה לגורם המפעיל נעשית לאחר קבלת האישור. ההיכרות של הגוף המפעיל עם גיוס עובדים, הפעלת שירותים בקהילה וליווי צוותים משמשת במקרה הזה לצורך ניהול מערך החונכות.
החונכות אינה מעלימה את הקשיים הנובעים מהתמודדות משפחתית עם פוסט טראומה ואינה מחליפה טיפול מקצועי כאשר הוא נחוץ. היא מוסיפה לילד מסגרת אישית וקבועה, פעילות המותאמת לצרכיו וקשר עם מבוגר משמעותי. כאשר החונכות נבנית בשיתוף המשפחה ומלווה על ידי צוות מקצועי, היא יכולה להשתלב באופן מועיל במעטפת התמיכה בילד ובמשפחה.
